סכרת הינה מחלה כרונית, מטבולית, אשר מאופיינת בריכוזי גלוקוז גבוהים בדם. בחוסר איזון של מחלת הסכרת עלולים החולים לסבול ממספר מאפיינים ותופעות לוואי חמורות. אחת מהן היא ירידה בתחושתיות בגפיים, ובמיוחד בכפות הרגליים.
חוסר תחושה זו וחוסר האיזון הקיים מוביל לאיטיות בריפוי פצעים המשולב עם הריסת קשתות כף הרגל ולפעמים אף פגיעה בעצמות. כמו כן, ישנן בעיות מיקרו וסקולריות ומקרו וסקולריות כתוצאה מהאיסכמיה, אשר פוגעות באספקת הדם הקבועה.
בשילוב עם הגבלת התנועה והיעדר תחושת כאב מתפתחות בעיות רבות. בדרך כלל, הטיפול הטוב ביותר לכך הוא מניעת הפצעים ומניעת חיכוך מיותר. מניעה זו יכולה להיעשות על ידי מדרסים מיוחדים.
מחלות גפיים וכפות רגליים סכרתיות הינה בעיה לא רק של מדינות העולם השלישי, אלא גם של העולם המערבי.
בבריטניה בעיות בכף רגל מהוות את הסיבה העיקרית לאשפוזים בבתי חולים בקרב חולי סכרת. ההערכה היא כי 100 אנשים בשבוע סובלים מקטיעת איבר כתוצאה מסכרת. הביטויים הקליניים החשובים ביותר הגורמים לכך הם: נוירופתיה, איסכמיה, עיוות מבני וכיבים. כיב ברגל הוא סימן למחלה מערכתית ולכן לא צריך להיחשב כטריוויאלי.
חשיבותם לחולי סכרת
ישנה חשיבות קריטית לבדיקת כפות הרגליים הסכרתיות באופן קבוע, הן באופן עצמאי על ידי החולה עצמו והן על ידי רופא כף רגל. המדרס עצמו מספק לחולי הסכרת מצע רך וחלק לדריכה , כך שהחיכוך עם הנעל יהיה מינימלי, ויוכל לסייע במניעת פצעים. הפחתת הלחץ על כף הרגל באמצעות נעליים מיוחדות או מדרסים הופכת להיות כלי יעיל לניהול הטיפול ברגל הסכרתית ולמניעת נוירופתיות. נתונים ממחקרים אקראיים על התועלת של המדרסים במניעת כיבים ברגל מראים ברובם יתרונות מסוימים.
חשיבות מניעת הפצעים, בסופו של דבר, יכולה לסייע למניעת קטיעות גפיים אשר כל כך שכיחות כתוצאה ממחלת הסכרת. כאשר המדרסים מותאמים באופן אישי לכף רגל ספציפית של החולה, הם יכולים גם לסייע לריפוי מהיר יותר של כיבים ופצעים פתוחים.
המדרסים חייבים להיעשות על ידי מומחה לכף רגל סכרתית. רק באופן כזה הוא יוכל לקחת את המידות המתאימות, ולהתחשב בשיקולים ביומכאניים לסיוע אופטימלי.
מחקרים הראו כי המדרסים התפקודיים המותאמים באופן אישי היו יעילים יותר בהפחתת הלחץ מקדמת כף הרגל בהשוואה למדרסים קיימים, אשר נלקחים מהמדף ללא אפשרות להתאמה אישית ייחודית.
כיצד בנויים מדרסים?
לאחר ריאיון ולקיחת אנמנזה קצרה עם מומחה המדרסים, תיעשה בדיקה ביומכאנית ומדידות של כף הרגל, אשר תכלול את מדידת זווית העמידה, אורך הרגלים ועוד.
לאחר מדידות אלו נלקחת תבנית גבס של כפות הרגליים, אשר על פיה ייוצרו המדרסים אשר מתאימים באופן מדויק לכף הרגל הספציפית. לרוב, המדרסים מיוצרים באופן ממוחשב ובאמצעות תוכנות ייעודיות אשר מחשבות עוד פרמטרים נוספים ומסייעות לחישוב האיזון הדרוש.
המדרסים נועדו להתאים לנעליים המסורתיות האישיות של החולה, או לנעליים אורתופדיות בכדי לתת להם 'עומק נוסף .התוספת של התמיכה בכף הרגל גדלה ונועדה להקל על העומס הקיים של אזור ראש כף הרגל.
לפני שנות השבעים, המדרסים היו מורכבים בעיקר מחומרים כמו גומי ועור ורק מאז כניסתם של חומרים תרמופלסטיים, הייתה אפשרות לעצב באופן אסתטי יותר את המדרסים, וליישם תכונות ומאפיינים אשר לא היו קיימים עד אז כמו היפואלרגניות.
כמו כן, לשם דחיסה וצפיפות אופטימליים, תכונות חומר המדרסים חייבים להיות הדומים ביותר לאלה של העור האנושי. ולכן, כיום משתמשים בשילוב של קצף פוליאוריטן (לטקס), גומי, פוליוויניל כלוריד (PVC),קצף פוליאתילן (plastazote), אתילן ויניל אצטט (EVA) ועוד.
טיפולים מועילים נוספים:
