מחקר אמריקאי חדש שופך אור חדש באמצעות פרסום של ממצאים חדשים ועשוי להוות פריצת דרך חדשה בתחום סכרת הנעורים. בשלב זה ניתן מימון לניסויים קליניים שייעשו שימוש בוראפמיל, שלא זו בלבד שמנעה מעכברים לחלות בסכרת מסוג 1 אך למעשה יצרה תהליך של רגרסיה.
וראפמיל היא תרופה זולה ונגישה המטפלת ביתר לחץ דם על ידי חסימת תעלות הסידן. תעלות הסידן מעורבות בהולכה החשמלית של שריר הלב וכלי הדם. בנוסף התרופה מטפלת בתעוקת לב, קצב לב בלתי סדיר ובכאבי ראש.
מהלך המחקר וממצאיו
יישום התרופה בתחום הסכרת הוצע לאחר גילויה של ד"ר ענת שלו מאוניברסיטת אלבמה, ברמינגהאם, כי התרופה מפחיתה את רמת החלבון TXNIP בתאי בטא בלבלב. מוקדם יותר, שלו החלה בחיפוש אחר הגן אשר מגיב באופן משמעותי לרמות גבוהות של גלוקוז. וכך נמצא הקשר עם הגן TXNIP.
יתר על כן, שמו המלא הוא חלבון האינטראקציה thioredoxin. רמות גבוהות של thioredoxin הוכחו בשומרם על תאי בטא המייצרים את האינסולין בלבלב. באופן זה החוקרת החלה לחשוד במנגנון של דיכוי ה TXNIP וכן הוצע כי חלבון זה עשוי להיות המפתח למלחמה בסכרת, ובדיקות שהתבצעו בהמשך בחולדות ובעכברים ותאים שמקורם בלבלב האדם תמכו בעמדותיה.
החוקרים הראו כי וראפאמיל יכולה לסייע למניעת סכרת ואף להשיב את המצב לקדמותו בעכברים.
באופן דומה הצליחו החוקרים להפחית את חלבון ה TXNIP בתאי בטא אנושיים, ולטענת החוקרים ייתכן שיש לחלבון השפעות יעילות בבני אדם. עכברים חולי סכרת שקיבלו את התרופה נרפאו לחלוטין. ממצאים אלה מהווים פריצת דרך בתחום סכרת הנעורים ונותנים אור ירוק כהמשך לניסויים קליניים.
מה צפוי בהמשך המחקר?
הניסויים הקליניים במימון ה-JDRF ישלבו 52 חולים שאובחנו עם סכרת נעורים בשלביה הראשוניים, כאשר למחציתם יינתן השימוש בוראפמיל והנותרים יהוו את קבוצת הפלצבו. כל החולים ימשיכו לקבל טיפול של אינסולין. לטענת החוקרת ממצאי הניסוי עשויים להוות בסיס משמעותי לטיפול במחלה. הפחתת TXNIP גם במקרים החמורים ביותר, תהווה בסיס משמעותי למחקר. כרגע מתמקדת שלו בהפקת מולקולות ממוקדות ויעילות אשר עשויות להשפיע על ה- TXNIP.
סכרת נעורים
סכרת נעורים או בשמה הקדום, סכרת נעורים מסוג 1, היא מחלה אוטואימונית כרונית בה מערכת החיסון תוקפת את תאי הבטא בלבלב שמייצרים אינסולין. אינסולין הוא הורמון הדרוש לכניסת סוכר (גלוקוז) לתאים כדי לייצר אנרגיה. כמו כן, מעודד ההורמון בניית רקמות ואגירת אנרגיה בתאים. מחסור באינסולין מקשה על חדירת הסוכר לתאים ומגדיל את רמות הגלוקוז בדם.
אי טיפול במחלה מוביל להרס איברים ועשוי לגרום לקומה ומוות. חולי סכרת מסוג 1 תלויים בשימוש באינסולין לאורך חייהם ונאלצים להזריק את ההורמון באופן קבוע. מחלה זו מתפתחת בדרך כלל בילדות אולם נצפו מקרים בהם המחלה הופיעה במבוגרים.
במסגרת המחקר החדש התברר כי באופן הדומה לעלייה של רמות הגלוקוז, כך גם רמות של החלבון TXNIP עולות. מתברר שחלבון זה משפיע על תאי הבטא המייצרים את האינסולין בלבלב, כך נמצא הקשר בין רמות החלבון לבין תאי הבטא.
סכנות ותופעות לוואי הכרוכות בשימוש בתרופה
וראפמיל משמשת בדרך כלל לטיפול ביתר לחץ דם, תעוקת לב ובבעיות של קצב לב בלתי סדיר על ידי הרפיית כלי דם והגדלת זרימת הדם והחמצן ללב.
עוד ידוע כי התרופה מפחיתה את רמת ה TXNIP בתאי הבטא. אולם השימוש בתרופה כרוך בתופעות לוואי כמו בחילות ובצקת ברגליים, תופעות לוואי נדירות אך משמעותיות לחלק מהחולים.
ראו גם:
