בעבר התבקשו חולי סכרת להקפיד על אכילה בריאה, פעילות גופנית, ואף להקפיד על שליטת רמות הסוכר בדם.
התקף אפילפסיה נובע בהפרעה בפעילות החשמלית במוח. אם הסוכר חשוב לתפקוד הגוף, רמות נמוכות של סוכר עלולות לגרום להפרעה בפעילות החשמלית של המוח.
הבנת אפילפסיה
זוהי הפרעה מוחית המעורבת בהתקפי פרכוסים ספונטניים חוזרים. קיימים סוגי אפילפסיה שונים, אך המשותף להם הם ההתקפים החוזרים הנגרמים כתוצאה מפריקה חשמלית מבוקרת מתאי עצב בקליפת המוח. חלק זה של המוח שולט על תפקודים מנטאליים גבוהים, תנועה, תפקוד האיברים הפנימיים בחלל הבטן, ותגובות התנהגותיות.
הגורם לאפילפסיה עשוי להיות קשור לטראומה מוחית, זיהום תוך גולגולתי, גידול מוחי, גידול בלבלב הגורם לשחרור אינסולין מוגבר ולהיפוגליקמיה, הפרעות כלי דם, הפרעות רגשיות, תרופות, או חוסר איזון כימי. ההתקפים עלולים להתרחש בלילה או לאחר גירוי פיזי כגון אור מהבהב או רעש חזק.
הקשר בין סכרת לאפילפסיה
מבוגרים עם אפילפסיה נמצאו כבעלי סיכון גבוה פי ארבע לסכרת מסוג 1, בהשוואה לאנשים ללא אפילפסיה, וילדים ומתבגרים עם סכרת נמצאים בסיכון מוגבר לאפילפסיה. הסיכויים המוגברים להתרחשות התקף נובעים מתנודות ברמות הסוכר בדם.
אנשים הסובלים מהיפוגליקמיה נוטים לסבול מהתקפי אפילפסיה, וזוהי הנקודה בה נוצר הקשר בין סכרת ואפילפסיה.
השליטה ברמות הגלוקוז בקרב אנשים עם סכרת היא המפתח להפחתת הסכרת והשפעה על מערכת העצבים. בנוסף, השפעת איכות השינה על תדירות ההתקפים ידועה בספרות הרפואית. בחינה קפדנית של גורמים אפשריים להפרעות שינה היא בעלת חשיבות עליונה להתמודדות מוצלחת עם ההתקפים.
הבחנה בין אפילפסיה לסכרת
תצפית על הדפוס והמאפיינים של ההתקפים, בדיקות אלקטרואנצפלוגרף (EEG) וסריקות CT מסייעות לאבחון. אפילפסיה לילית מגבירה את הקושי באבחון היות וההתקפים המתרחשים בלילה נוטים להיות עדינים יותר מההתקפים המתרחשים בשעות היום.
כשחולה סכרת נוטל תרופות שגורמות ללבלב להפריש יותר אינסולין, או שהוא מקבל זריקות אינסולין, עליו להבחין אם הוא נתקל ברמות גלוקוז נמוכות במהלך הלילה שכן מצב זה עלול להיות הגורם להתקפי אפילפסיה. הקפדה על ניטור גלוקוז ומדידת רמת הגלוקוז קובעת אם רמות הסוכר בדם נמוכות מידי.
טיפול בסכרת ואפילפסיה
הרופא קובע את סוג התרופה המונעת נגד התקפים, בהתאם לסוג ההתקפים. מומלץ להמשיך לקחת תרופות ללחץ דם גבוה או לסכרת גם כשהמספרים נמצאים בטווח האידיאלי, על מנת לשלוט על המצב הרפואי. גורמים חיוניים נוספים לטיפול בהתקפים הם הסרת גידולים, אם נמצא שהם הגורם, וטיפול בהפרעות מטבוליות.
במקביל לטיפול התרופתי, יש להקפיד על תזונה נמוכה באופן משמעותי בפחמימות הכרוכה באכילת פירות, ירקות ומוצרי חלב, והגבלת פחמימות עמילניים לכמות של חמש עד עשרים גרם ליום. תזונה זו, בשילוב כמות קטנה של אינסולין, משפרת אפילפסיה באופן משמעותי בקרב חולי סכרת, ובמקביל ממתנת את רמות הסוכר בדם.
אולי יעניין אותך גם:
