סכרת גבולית היא מצב שבו רמות הסוכר בדם גבוהות מהנורמה, אך האדם עדיין לא מוגדר כחולה סכרת. על אף שרופאים רבים מתעלמים מסכרת גבולית ואינם ממליצים על טיפול כלשהו, הרי שמדובר בשלב ביניים בדרך להתפרצות סכרת רגילה. התעלמות מהמצב ואי טיפול יגרמו לאדם לפתח בתוך כעשר שנים סכרת רגילה.
סכרת גבולית אינה מלווה בסימפטומים כלשהם. הגוף בשלב זה עדיין מסוגל לייצר אינסולין, אולם הוא מתקשה לייצר אותו בכמות הנדרשת בכדי לאזן את רמת הסוכר בדם. עם הזמן רגישות הגוף לאינסולין יורדת ורמות הסוכר בגוף הולכות וגדלות.
למרות הסכנה המאיימת, אבחון של סכרת גבולית מאפשר לאדם לנקוט בצעדי מניעה כדי למנוע או לדחות את התפרצות מחלת הסכרת.
סכרת גבולית היא מצב נפוץ מאוד. הערכה בישראל היא כי כחצי מיליון אנשים סובלים מסכרת גבולית.
גורמי סיכון
גורמי הסיכון לסכרת גבולית דומים מאוד לסכרת רגילה. הגורמים העיקריים הם:
- תורשה – ידוע שישנה נטייה משפחתית לחלות בסכרת, כך שמי שאחד מקרובי משפחתו, ובפרט הורה או אחאחות, חולים בסכרת יש לו סיכוי רב יותר לחלות גם הוא.
- השמנת יתר – השכיחות לחלות בסכרת גבוהה משמעותית אצל אנשים בעלי עודף משקל. כמו כן צריכה מופרזת של סוכרים מעודדת את התפרצות המחלה.
- גיל – עם העלייה בגיל יכולת הגוף לייצר אינסולין פוחתת. עם זאת סכרת גבולית שכיחה בגילאי צעירים יותר מאשר סכרת רגילה מכיוון שמדובר בשלב מקדים היכול להופיע כעשר שנים קודם. השכיחות לסכרת גבולית עולה החל מגילאי השלושים.
שילוב של מספר גורמים ביחד מעלה משמעותית את הסיכוי לחלות בסכרת, ולכן מומלץ מאוד במקרה זה להיבדק כדי שהמחלה תאובחן כבר בשלב הגבולי.
אבחון סכרת גבולית
אבחון של סכרת גבולית נעשה באמצעות בדיקת סוכר בצום או באמצעות בדיקת העמסת סוכר. בבדיקת סוכר בצום בודקים את רמת הגלוקוז בדם לאחר צום של כשמונה שעות. אם התוצאות נעות בין 100 ל-125 מ"ג האדם נמצא במצב של סכרת גבולית, כאשר הנורמות התקינות הן עד 100 מ"ג ומעל 125 מ"ג זה כבר נחשב סכרת רגילה.
בדיקת העמסת סוכר היא בדיקת דם הנערכת כשעתיים-שלוש לאחר שהאדם שתה 75-100 גרם סוכר מומס במים. אם רמת הגלוקוז בדם נעה בין 140 ל-200 מ"ג (מעל 200 זה כבר סכרת רגילה) זה מצב של סכרת גבולית. אבחון סכרת גבולית חשוב כדי למנוע את התפרצות המחלה בזמן. העובדה שמדובר במחלה המתפתחת לאורך שנים יכולה לסייע לחולים פוטנציאליים למנוע אותה כבר בשלב הביניים.
אופן הטיפול
הטיפול בסכרת גבולית הוא למעשה טיפול מניעה שנועד למנוע או לפחות לדחות עד כמה שניתן את התפרצות הסכרת הרגילה, שהיא כבר מצב בלתי הפיך, בעלת תסמינים וסיכונים ומחייבת טיפול תרופתי ומעקב צמוד. הטיפול ייעשה באמצעות תזונה בריאה ומאוזנת, פעילות גופנית וירידה במשקל.
תזונה – כללי התזונה לבעלי סכרת גבולית הם בעיקר הימנעות מסוכרים ופחמימות ריקות כגן אורז לבן וקמח לבן, צריכה מרובה של ירקות ומזונות עשירים בסיבים תזונתיים כמו קטניות, אורז מלא וחיטה מלאה, צריכה מתונה של פירות והימנעות מאלכוהול. כמו כן מומלץ לאכול מספר ארוחות קטנות ביום ולא שתיים-שלוש ארוחות גדולות בכדי לשמור על רמה מאוזנת של סוכר.
ירידה במשקל – חלק מהותי בטיפול בסכרת גבולית. רובם של הסכרתיים הינם בעלי עודף משקל. הירידה במשקל מסייעת להעלות את רגישות הגוף לאינסולין.
פעילות גופנית – תנאי חשוב לשמירה על בריאות תקינה ולירידה במשקל.
ראו גם:
האם טכנולוגיה ישראלית חדשה תשים סוף לזריקות האינסולין? בקרוב נדע
