רטינופתיה סוכרתית: כיצד הסוכרת משפיעה על הרשתית ומה ניתן לעשות

רטינופתיה סוכרתית היא אחד הסיבוכים השכיחים של סוכרת לא־מאוזנת, ומהווה גורם מרכזי לירידה בראייה במדינות מפותחות. מאחר שהמחלה מתפתחת בהדרגה וללא כאב, מודעות ובדיקות סקר קבועות חיוניות לאבחון מוקדם ולמניעת פגיעה בראייה. ד״ר אליק רוזנפלד, רופא עיניים בכיר ומומחה לניתוחי קטרקט ורשתית, מסביר את מנגנוני הנזק, גורמי הסיכון והאפשרויות לשמירה על ראייה תקינה.

כיצד סוכרת פוגעת בכלי־הדם של הרשתית ובראייה?

רמות סוכר גבוהות לאורך זמן גורמות לשינויים בדפנות כלי־הדם. הסוכר נקשר לחלבונים ולשומנים, מקשיח את הדופן ומחליש את שכבת האנדותל, מה שמגדיל דלף מכלי הדם ואף מוביל לדלקת כרונית. כתוצאה מכך, נימי-דם קטנים עלולים להיחסם, לדלוף נוזל או דם ולגרום לבצקת ברקמה הסמוכה.
הרשתית – שכבת התאים הרגישה לאור המצפה את פנים גלגל העין – תלויה במערכת נימים צפופה לאספקת חמצן. כאשר קטעי נימיות נסתמים, הרשתית מגיבה ביצירת כלי-דם חדשים; אולם כלי-דם אלו גדלים במהירות ובאופן לא תקין. כתוצאה מכך הם שבריריים ונוטים לדמם. דימום כזה עלול להגביר לחץ תוך-עיני, ליצור רקמה צלקתית ולמשוך את הרשתית ממקומה.

למידע נוסף על רטינופתיה סוכרתית בקרו באתר הרשמי של ד"ר רוזנפלד >>>

מנגנוני נזק עיקריים ברטינופתיה סוכרתית

־ בצקת מקולרית סוכרתית –  הצטברות נוזלים במקולה (מרכז הראייה) הגורמת לטשטוש ולירידה ביכולת להבחין בפרטים קטנים.
־ דימום לזגוגית – כלי-דם חדשים עלולים להיקרע ולגרום לענני דם המגבילים את שדה הראייה.
־ היפרדות רשתית משנית – רקמת צלקת מושכת את הרשתית ויוצרת קרעים או היפרדות רשתית.
־ גלאוקומה ניאו־וסקולרית – כלי-דם חריגים עלולים לפגוע בתפקוד התקין של העין וכתוצאה מכל לגרום לעלייה בלחץ תוך-עיני.

מתי מתחילה הפגיעה?

ברוב המקרים המחלה מופיעה לאחר כמה שנות סוכרת, אך היא עשויה להתפתח גם בשלבים מוקדמים כאשר הסוכרת אינה מאוזנת.

"משום שרטינופטיה סוכרתית "מתגנבת בשקט", לעתים בלי תסמינים כלל" מסביר ד"ר רוזנפלד, "לפעמים אני מאבחן במרפאתי מצב מתקדם של רטינופטיה סוכרתית מבלי שהמטופל כלל היה מודע לכך אבל הנזק לראיה כבר נגרם. לכן מניעה היא המרכיב החשוב ביותר. בדיקות סקר שגרתיות הן הכלי היעיל ביותר לגילוי מוקדם ושימור הראייה".

צעדים למניעת נזק לרשתית

־ בדיקת עיניים שנתית – כל אדם הסובל מסוכרת, צריך להיות במעקב לפחות פעם בשנה, גם כאשר הראייה תקינה. כאשר יש מחלה מתקדמת נדרש מעקב תכוף יותר.
־ צילום רשתית ו-OCT – הדמיות לא פולשניות, מהירות ולא כואבות לאיתור מוקדם של בצקת ונזק לכלי-דם.
־ איזון סוכרת ולחץ-דם – ממזער סיכון להתקדמות הנזק.
־ שליטה ברמות שומנים בדם – מקטינה סיכון להצטברות נוזלים ברשתית.

"אנשים נוטים להתייחס לסוכרת כאל מחלה אחת, אבל בפועל יש הבדל ניכר בין סוכרת מאוזנת לבין מחלה שאינה מאוזנת," מסביר ד"ר רוזנפלד. "הפער הזה מורגש היטב גם בבריאות העיניים. רמות סוכר גבוהות לאורך זמן הן גורם הסיכון המשמעותי ביותר לפגיעה ברשתית ולהתפתחות רטינופתיה סוכרתית – מחלה שיכולה להוביל לירידה משמעותית בראייה ואף לעיוורון. לעומת זאת, הקפדה על איזון רמות הסוכר באמצעות טיפול תרופתי, תזונה נכונה ופעילות גופנית – מפחיתה משמעותית את הסיכון לפגיעה בעיניים. אני רואה את זה יום יום במרפאה – ההבדל בבריאות העינית בין מטופלים ששולטים היטב במחלה לבין כאלה שלא – הוא דרמטי."

אבחון

·        הרחבת אישונים ובדיקת פנדוס – מאפשרת זיהוי דימומים, בצקות וכלי-דם חריגים.

·        OCT  – סריקה אופטית המודדת את עובי רשתית ומאתרת הצטברות נוזלים

·        פלואורסצין־אנגיוגרפיה  – בדיקה המדגימה דליפות או חסימות במערכת הנימית (מבוצעת לפי צורך).

בקרו במדור הכללי למאמרים מקצועיים נוספים בנושא סוכרת >>>

אפשרויות טיפול בשלבים מתקדמים

־ הזרקת נוגדי-VEGF –  מפחיתות דליפות וצמיחת כלי-דם פתולוגיים, ומתאימות במיוחד לבצקת מקולרית.
־ סטרואידים תוך-עיניים – אופציה נוספת לבצקת כרונית שאינה מגיבה די הצורך.
־ לייזר פוטוקואגולציה – צריבה מבוקרת של אזורי רשתית פגועים למניעת צמיחת כלי-דם לא תקינים ולהפחית בצקת מקולרית עמידה לטיפול.
־ ניתוח ויטרקטומיה – ניתוח להסרת זגוגית מעורפלת מדם או לטיפול בהיפרדות רשתית עקב משיכה צלקתית.

הצלחת ההתערבות תלויה במועד הגילוי: ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לייצוב הראייה.

"עדיף מראש לא להגיע למצבים האלו. חשוב להבין שהפגיעה בראייה לא מגיעה ביום אחד," מסביר ד"ר רוזנפלד. "הנזק מתחיל בכלי הדם הקטנים של הרשתית ולעיתים מתפתח לאורך שנים בלי שהמטופל ירגיש בכך. כשהפגיעה כבר משפיעה על מרכז הראייה – הנזק לעיתים בלתי הפיך. לכן, המפתח הוא לא רק טיפול, אלא בעיקר מניעה: איזון סוכרת, בדיקות תקופתיות ואבחון מוקדם יכולים להציל את הראייה – פשוטו כמשמעו".  

סיכום

רטינופתיה סוכרתית היא סיבוך נפוץ של סוכרת לא-מאוזנת, אך אינה בלתי נמנעת. שילוב בין איזון ערכי סוכר הדוק, מעקב עיניים קבוע ואבחון מוקדם מאפשר לצמצם את הנזק ולשמור על ראייה תקינה לאורך שנים.