סכרת ועצירות

מחלת הסכרת היא מחלה שמקושרת לתחלואות נלוות רבות שכוללות פגיעה בכליות, בכלי הדם, בעצבים, בראייה, בלב ועוד. במאמר זה נתמקד בקשר שבין מחלת הסכרת לתסמין מיוחד שגורם לפגיעה חמורה באיכות החיים של החולים הסכרתיים וכפי שכבר הסגירה אותנו הכותרת מדובר על עצירות.

מהי עצירות?

עצירות היא למעשה הפרעה או לקות במערכת העיכול שבאה לידי ביטוי בכך שהאדם סובל מקושי לסלק את הצואה מגופו. היא יכולה להתבטא ביציאות יבשות או קשות, בתדירות יציאות נמוכה של פחות משלוש יציאות לשבוע וכן להתבטא בתדירות תקינה אבל בקושי ובמאמץ ביציאות. עצירות יכולה לנבוע מגורמים שונים וחשוב מאוד להבין כי ישנם חולי סכרת רבים שסובלים מעצירות שלא על רקע של מחלת הסכרת ולכן חשוב מאוד לאבחן את הגורם לבעיה ולהגיש את הטיפול המתאים.

מה גורם לעצירות על רקע של סכרת?

באופן כללי מחלת הסכרת פוגעת במערכת העיכול במגוון דרכים כשלרוב מדובר על פגיעה עצבית שנגרמת בעקבות שקיעה של קומפלקסים בכלי הדם הקטנים שמובילים חמצן וחומרי הזנה לעצבים שמעצבבים את מערכת העיכול. בין יתר התופעות שמקושרות לאיזון לקוי של רמות הסוכר בדם יש להזכיר למשל את הפגיעה בעצבוב של הוושט, גסטרופרזיס, כבד שומני ועוד. עם זאת, אחד הגורמים המרכזיים שמוביל לעצירות בקרב חולי סכרת שמקושר לאיזון לקוי של רמות הסוכר בדם הוא אנטרופתיה של המעי.

השכיחות של אנטרופתיה של המעי בקרב חולי סכרת נעה בין 4%-22%. אנטרופתיה של המעי יכולה לבוא לידי ביטוי לא רק בעצירות אם כי גם בשלשול ואף בחוסר שליטה על היציאות.

עצירות היא אחד מהתסמינים המדווחים ביותר בקרב חולי סכרת והשכיחות שלה נעה בין 20%-44%. עם זאת, ככל הנראה מדובר על שכיחות גבוהה יותר שכן חולים רבים לא מדווחים לרופאיהם על קיום הבעיה. לרוב מקור העצירות בחולים הסכרתיים הוא פגיעה בעצבוב של המעי הגס ודיכוי של הרפלקס שאחראי על ריקון הצואה מהמעי הגס (Gastrocolic reflex) אך ייתכן שמקור הבעיה הוא גם בתרופות מסוימות שנוטלים החולים.

כיצד ניתן לטפל בבעיה?

מאחר ולא ניתן לתקן את הנזק העצבי הטיפול מתמקד לרוב בשינוי תזונתי, בהמלצות לביצוע של פעילות גופנית ובצריכת נוזלים מרובה. באופן כללי לתזונה ישנה השפעה מרחיקת לכת על העצירות ולא אחת מתגלה כי מקור העצירות הוא בצריכה מועטה מדי של סיבים. על כן כאשר חולה סכרת סובל מעצירות עליו לדווח על כך לא רק לרופא המטפל בו אלא גם לדיאטנית הקלינית שאחראית על המעקב התזונתי.

ישנה בורות רבה בקרב אוכלוסיית החולים בסכרת כמו גם בקרב האוכלוסייה הכללית בנוגע לדרכים למניעת עצירות. לעתים קרובות קורה שבעקבות בורות זו בזמן שהחולים מנסים לטפל בעצירות הם רק מביאים להחמרה שלה. כך למשל ידוע כי צריכת סיבים מוגברת עשויה להקל על תסמיני העצירות אך ללא צריכה נאותה של נוזלים, הרי שצריכה עודפת של סיבים עלולה להחמיר את העצירות בצורה משמעותית. אי לכך חשוב להתאים את התפריט למטופל ולספק לו הנחיות מקצועיות שמותאמות לו באופן אישי.

התאפקות

גורם נוסף לעצירות בקרב חולי סכרת כמו גם באוכלוסייה הכללית הוא התאפקות. למעשה בקרב ילדים מדובר על הגורם השכיח ביותר. הימנעות מהליכה לשירותים לצורך התרוקנות מגדילה באופן משמעותי את הסיכון לסבול מעצירות וכשלכך מוסיפים את ההימנעות מביצוע של פעילות גופנית, צריכה מועטה של נוזלים וצריכה לא נאותה של סיבים, הסיכון גדל באופן משמעותי.

סיבוכים של עצירות

מעבר לפגיעה באיכות החיים של הסובלים מעצירות לתופעה זו ייתכנו סיבוכים מסוימים. בזמן שהפסולת מהמזון נשארת במעי הגס היא עוברת תהליך פירוק על ידי חיידקי המעי הגס שמייצרים גזים ותוצרי פירוק שיכולים להיות טוקסיים. כמו כן במידה והעצירות הופכת לכרונית הגוף סופג נוזלים רבים שמקורם בצואה וכתוצאה מכך הצואה הולכת ומתייבשת מה שמעלה את הסיכון לסבול מטחורים, אבני צואה, דלקות במעי, פיסורה ולפי מחקרים מסוימים נראה כי עצירות כרונית אף מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן מסוגים שונים כמו למשל סרטן המעי הגס.

לסיכום נכתוב כי בכל מקרה שבו אדם שחולה בסכרת סובל מעצירות עליו להתייחס לכך בכובד ראש וליידע על כך הן את הרופא המטפל והן את הדיאטנית הקלינית שהוא נמצא תחת המעקב שלה.

ראו גם:

סיבוכי סכרת