סכרת מסוג 2, הנקראת גם סכרת מבוגרים היא מצב בו רמת הסוכר בדם עולה באופן משמעותי, על רקע תנגודת של הרקמות לאינסולין. האינסולין הוא הורמון המופרש מהלבלב אשר תפקידו להכניס את הסוכר לתאים. האינסולין מגיע אל תאי הגוף וגורם להכנסת הסוכר אליהם, ובכך שומר על רמת סוכר תקינה בדם ועל רקמות הנהנים מאספקה זמינה של סוכר ואנרגיה.
אצל חולי סכרת מסוג 2, האינסולין אמנם מופרש מהלבלב, אך קיימת תנגודת של הרקמות אליו. כלומר, למרות שהוא מופרש באופן תקין הוא לא משפיע על הרקמות ולא גורם להכנסת הסוכר פנימה. וכך, נוצר מצב בו רמת הסוכר בדם גבוהה מאוד, בעוד הרקמות לא מקבלות כמות מספקת של סוכר.
קיים קשר ישיר בין השמנה ואורח חיים לא בריא, לבין התפתחות של סכרת מסוג 2, ובמקרים רבים שינוי באורח חיים יכול לעזור לאיזון המחלה ואף למנוע אותה.
למרות שסכרת מסוג 2 אינה גורמת להופעת סימנים משמעותיים, הטיפול בה הוא חיוני. סכרת גורמת לסיבוכים רבים בטווח הארוך, כמו פגיעה בראיה, אי ספיקת כליות, נוירו פתיה היקפית ופגיעה בלב ובכלי הדם. ולכן, הטיפול בסכרת חשוב מאוד, ומתבצע על ידי שינוי אורח חיים, שימוש בתרופות ובמקרים קשים הזרקת אינסולין.
גורמי סיכון לסכרת מסוג 2
סכרת מסוג 2 היא מחלה נרכשת, המתפתחת בהדרגה עם השנים. אורח חיים לא בריא מחמיר את הסיכון להתפתחות הסכרת, וגורמי הסיכון העיקריים של המחלה הם:
- השמנה – השמנה הוא אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות סכרת מבוגרים, ומשקל גבוה הוא אחד המאפיינים השכיחים ביותר של חולי סכרת. ההשמנה משפיעה באופן ישיר על התנגודת לאינסולין שגורמת למחלת הסכרת, וככל שכמות השומן גדולה יותר כך חומרת הסכרת עולה.
- שומן בטני – גורם נוסף המשפיע על הסכרת הוא פיזור השומן בגוף. במקרה שקיימת כמות שומן גדולה באזור הבטן, הסיכון לסכרת גדול יותר מאשר במקרים שפיזור השומן מתרכז ברגליים והישבן.
- חוסר פעילות גופנית – פעילות גופנית מגבירה את רגישות הרקמות לאינסולין, ולכן חיונית למניעת הסכרת. מצבים של חוסר פעילות גופנית גורמים להגברת התנגודת לאינסולין ולכן מחמירים את הסכרת. אי לכך, פעילות גופנית תורמת באופן משמעותי להפחתת רמת הסוכר בדם ולשיפור מצב חולי הסכרת.
- היסטוריה משפחתית – סיפור משפחתי של סכרת מסוג 2 מגביר את הסיכון להופעת המחלה, וככל הנראה קיים קשר גנטי להופעת הסכרת. מקרים של הורה או אח הסובלים מהמחלה מגדיל באופן משמעותי את הסיכון להופעתה, ולכן במשפחות עם סיכון לסכרת חשוב להקפיד באופן חריף יותר על תזונה נכונה ופעילות גופנית.
- גיל מבוגר – הסיכון לסכרת עולה ככל שעולים בגיל, והחל מגיל 45 הסיכון למחלה נחשב לגבוה. ברוב המקרים הסיבה לסכרת היא השינוי בחיים המושפע מהגיל, כמו הפחתה בפעילות הגופנית, ירידה במסת השריר והשמנה, ולכן יש להיזהר משינויים אלה בגילאים המבוגרים. עם זאת, בשנים האחרונות קיימת תופעה של סכרת מבוגרים גם בקרב ילדים ובני נוער, ולכן יש להקפיד על אורח חיים בריא כבר מגיל צעיר.
הטיפול בסכרת
הטיפול בסכרת חשוב ביותר על מנת למנוע את התפתחות הנזקים לטווח הארוך. קיים קשר ישיר בין רמת הסוכר בדם לבין הסיכון לפתח פגיעה באיברים שונים בטווח הארוך, ולכן חשוב להתמיד בטיפול ולהקפיד על המעקב הנדרש.
מלבד השינוי באורח החיים, הטיפול העיקרי בסכרת מבוגרים הוא תרופות, וקיימות תרופות רבות הפועלות במנגנונים שונים להפחתת רמת הסוכר בדם ולמניעת סיבוכי הסכרת. אצל חולים מתקדמים יותר, הטיפול במחלה כולל גם שימוש באינסולין, ובמקרים אלה מדובר בטיפול מורכב יותר הדורש היענות גבוהה ומעקב תדיר.
