פצע סכרתי

סכרת עשויה להיות כמעט בלתי מזיקה אם היא מבוקרת, אך מצב של רמות סוכר גבוהות באופן חריג בדם, נקשר למצבים העלולים להוביל למספר סיבוכים רציניים.

אם הסכרת נותרת בלתי מבוקרת במשך תקופה ארוכה, או אם חולי סכרת אינם מצליחים להסתגל לסגנון החיים הדרוש להתמודדות עם המחלה, הם מתקשים יותר במניעת התרחשות סיבוכים. אחד הסיבוכים הרציניים הם פצעים סכרתיים.

פצע סכרתי דורש טיפול מיידי, שכן גם פציעות קלות עלולות להפוך לכיבים רציניים, אשר עלולים להסתיים בכריתת חלק, או כל הרגל, אם המצב אינו מטופל במהירות וביסודיות. באמצעות נקיטה בצעדים פשוטים, ניתן למנוע בעיות בהמשך.

גורמים נפוצים

במצב של סכרת, עלול להתרחש סוג של נזק עצבי העוצר את התחושה בכפות הרגליים. הרופאים מכנים מצב זה נוירופתיה, ואם לא ניתן להרגיש את הרגליים, יתכן שאדם לא יהיה מודע לפגיעה, לחתך או לפצע הקטן, שעלול להפוך למצב רציני יותר. במקרים אחרים, עשויה להתרחש זרימת דם לקויה לרגליים, מה שמקשה גם על חתכים קטנים להירפא.

הדאגה העיקרית בפצעים סכרתיים היא חוסר טיפול או עיכוב הטיפול. בעיות בריפוי נגרמות כתוצאה ממחלות עורקים היקפית ונוירופתיה היקפית העלולות להתרחש עם סכרת, במצב שבו כלי דם קטנים בחלקים שונים של הגוף, במיוחד בגפיים, מצטמצמים ומפחיתים את זרימת הדם לאזורים אלו.

חוסר זרימת הדם בגפיים עלול לגרום להפחתה בזרימת החמצן והחומרים המזינים לרקמות הגוף והעצבים, והיא הכרחית לריפוי.

במשך הזמן, עלול להתרחש נזק לעצבים באזור זה, ולהקטין את תחושת הכאב, מה שהופך חולה סכרת לפגיע לפציעות.

סוגי פצעים סכרתיים

בסכרת, כל פצע הוא מקור לדאגה בריאותית ודורש טיפול מיידי. שני הסוגים הנפוצים ביותר הם פצעים חיצוניים ופנימיים. בשל נוירופתיה היקפית, פצעים חיצוניים, כגון חתכים בעור, כוויות, חבלות ושריטות, עשויים במקרים רבים להיעלם מעיני חולה הסכרת.

אם פצעים חיצוניים נעלמים למשך תקופה ארוכה, העיכוב בטיפול עלול להציב את החולה בסיכון לסיבוכים נוספים. פצעים פנימיים, כגון כיבים בעור, ציפורן חודרנית או יבלות, ועלול להוביל להתפלגות העור והרקמה, והגברת הסיכון לזיהומי חיידקים.

סימנים ותסמינים של פצעים סכרתיים

פצעים סכרתיים עשויים להופיע עם אחד הסימנים הבאים:

• כאב כרוני.
• סימני דלקת, כגון נפיחות, אדמומית העור, חום, כאב ואובדן התפקוד.
• סימני זיהום, כגון מוגלה, הפרשות ריחות רעים או מות רקמה.
• חוסר תחושה וסימני נזק עצבי.
• חום גבוה או צמרמורות., כשסימנים אלו מחמירים, הם מעידים על זיהום בדרגה העלולה לאיים על איבר בגוף או אפילו להתבטא בסכנת חיים.

הסיכון לפצע סכרתי

בשל זרימת הדם המופחתת והפגיעה בעצבים, חולי סכרת שאינה מאוזנת נמצאים בסיכון גבוה לפתח פצעים שאינם ניתנים לריפוי. הסיכון גבוה יותר לחולי סכרת הסובלים אף ממחלות כרוניות אחרות, כגון טרשת עורקים, רמות כולסטרול גבוהות, השמנת יתר או איידס.

אם החולה אינו מקפיד על תזונה בריאה, מעשן, ואינו מקפיד על פעילות גופנית, הוא נמצא בסיכון גבוה יותר לסבול מפצעים סכרתיים. כל חולה העוסק בפעילות מסוכנת, כגון עבודה הכרוכה בהפעלת מכנות כבדות, תוך שימוש בכלי בנייה חדים, או שהוא פעיל בספורט אלים, נמצא בסיכון גבוה יותר.

אבחון

הרופא יכול לקבוע אם מדובר בנזק עצבי או בעיות זרימה בדם, באמצעות בדיקה המצביעה על האופן בו הדם זורם בגוף. אם התוצאות נורמאליות, ניתן לקבל טיפול סטנדרטי לפצע. אך אם תוצאות בדיקת זרימת הדם אינן נורמאליות, מדובר בירידה במחזור הדם, המצריכה טיפול.

אפשרויות טיפול בפצע סכרתי

ניתוח מסייע למצב, והוא מבוצע באמצעות שימוש בבלון סטנט, או שניתן לבצע הליך עוקף, במהלכו מחברים את העורק מעל הסתימה לאחד העורקים בשוק או ברגל.

אך הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה. אם מתרחש פצע סכרתי, הטיפול עשוי לכול:

ניקיון האזור. שמירה על ניקיון הפצעים וחבישה נכונה.

אנטיביוטיקה. לפצעים הכרוכים בזיהום, או כאמצעי מניעה לסיכון התרחשות פצעים או נגעים.

ניתוח. להסרת רקמה מתה או נגועה, כדי לאפשר ריפוי וחידוש רקמות בריאות.

פניה לרופא רגליים או למרכז טיפול בפצעים. לחולי סכרת הסובלים מיבלות, נפיחויות, בעיות ציפורניים או כיבים כרוניים שאינם נרפאים.

כריתת גפיים. כדי למנוע התפשטות זיהום רציני לאזורים רחבים יותר.