אינסולין הוא הורמון המיוצר על ידי הלבלב. הוא מאפשר לתאים להשתמש בסוכר לשם אנרגיה. לאנשים עם תנגודת לאינסולין יש תאים שאינם משתמשים ביעילות באינסולין. כלומר, התאים שלהם אינם קולטים היטב גלוקוז, מה שגורם להצטברות סוכר בדם.
במצב של רמות סוכר בדם גבוהות יותר מהרגיל, אך לא גבוהות מספיק על מנת להיחשב לסכרת מסוג 2, מתרחש מצב הנקרא טרום סכרת.
אין זה ברור לחלוטין מדוע אנשים מסוימים מפתחים עמידות לאינסולין ואחרים לא. עודף משקל או השמנה הם גורמי הסיכון המובילים. גם אורח חיים בלתי פעיל עשוי לתרום לטרום סכרת או לסכרת מסוג 2, במיוחד במצב של עודף משקל.
השפעות תנגודת לאינסולין
מצב זה בדרך כלל אינו מעורר תסמינים בולטים, במיוחד בשלבים המוקדמים. אדם עשוי להיות עמיד לאינסולין במשך שנים מבלי להכיר במצב, במיוחד אם רמות הגלוקוז בדם שלו אינן נבדקות. חלק מהאנשים עם עמידות לאינסולין עלולים לפתח מצב היוצר כתמים כהים על גב הצוואר, המפשעה ובית השחי.
מצב זה מציב אותם בסיכון גבוה יותר לסכרת מסוג 2. לא קיימת תרופה למצב זה, אך התייחסות לגורמים משיבה את חלק מהגוון הטבעי של העור. עמידות לאינסולין עשויה אף לפגוע בכלי הדם, במצב המגביר את הסיכון למחלות לב ושבץ.
תסמיני תנגודת לאינסולין
בעמידות לאינסולין, אדם נמצא בסיכון משמעותי להתקדם לסכרת. תסמיני הסכרת מסוג 2 עשויים להיות קלים, כך שאדם אינו יכול להבין שהוא סובל מהמצב, עד שהרופא עורך בדיקות אבחון.
התסמינים הקלסיים כוללים:
- צמא או רעב קיצוני.
- תחושת רעב גם לאחר ארוחה.
- השתנה תכופה או מוגברת.
- תחושות עקצוץ בידיים או ברגליים.
- תחושת עייפות יותר מהרגיל.
בדיקות דם
אם התסמינים אינם ברורים, תנגודת לאינסולין, טרום סכרת וסכרת מזוהים בדרך כלל עם בדיקות דם. אחת השיטות לאבחון סכרת או טרום סכרת היא בדיקה המודדת את רמת הסוכר הממוצעת בדם, בהשוואה לחודשיים או שלושה חודשים בעבר.
תוצאות של מתחת ל-5.7% נחשבות לנורמאליות; תוצאות של בין 5.7-6.4% מאובחנות כטרום סכרת; תוצאות של מעל 6.5% מאובחנות כסכרת. הרופא יאשר את הבדיקות ביום אחר, אך בהתאם לממצאי המעבדה ומיפוי הדם, מספרים אלו עשויים להשתנות מ-0.1%-0.2%.
בדיקת גלוקוז בדם בצום. בדיקת רמת הסוכר בדם בצום מבוצעת לאחר שאדם אינו אוכל ואינו שותה במשך שמונה שעות לפחות, כך שניתן לבדוק היטב את רמות הסוכר בדם. רמה גבוהה עשויה לדרוש בדיקה נוספת כעבור מספר ימים כדי לאשר את הממצאים. אם הבדיקות מעידות על רמות גבוהות של גלוקוז בדם, ניתן לאבחן סכרת או טרום סכרת.
עיתוי הבדיקות
בדיקת סכרת צריכה להתחיל בסביבות גיל ארבעים, בשילוב עם הבדיקות הרגילות לכולסטרול וסמני בריאות אחרים. באופן אידיאלי, יש לבצע בדיקות גופניות שנתיות, או לבצע בדיקות מניעה עליהן מורה הרופא.
בדיקות מוקדמות מומלצות במצב של עודף משקל והתקיימות התנאים הבאים:
- אורח חיים בלתי פעיל.
- כמות נמוכות של כולסטרול "טוב" או רמות גבוהות של טריגליצרידים.
- הורה או אח עם סכרת
- מוצא אפריקאי או אסיאתי.
- לחץ דם גבוה.
- תסמיני תנגודת לאינסולין.
- אבחון סכרת הריונית
- לידת תינוק ששוקל למעלה מתשעה קילוגרם.
גם אם הבדיקות חוזרות עם ממצאים בטווח הנורמאלי, יש לבדוק רמות גלוקוז בדם לפחות אחת לשנה עד שלוש שנים.
מניעת בעיות תנגודת לאינסולין. ניתן למנוע סכרת באמצעות פעילות גופנית יומית ותזונה מאוזנת. ירידה במשקל ושמירה על הבריאות היא השיטה הטובה ביותר להשגת רמות גלוקוז בדם בטווח הרצוי. יש לזכור שאבחנת תנגודת לאינסולין או טרום סכרת היא אזהרה בלבד. בדרך כלל ניתן לטפל במצבים מוקדמים אלו עם בחירות בריאות בסגנון החיים.
