חולי סכרת מסוג 1 הידועה בשם סכרת נעורים, נאלצים לחיות עם הסכרת, מחלה המלווה אותם לאורך חייהם שכן טרם נמצא לה טיפול. חולים אלה באופן קבוע מזריקים לעצמם אינסולין כדי לשמור על רמות סוכר תקינות בדם.
על פי מחקר שמומן על ידי המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית נמצא כי חולים המקפידים ומנטרים באופן אינטנסיבי וקבוע את רמות הגלוקוז בדם, עוד בשלבים מוקדמים של האבחון, עשויים להאריך את חייהם. ממצאי המחקר בהמשך פורסמו בכתב העת של הארגון האמריקאי הרפואי JAMA.
מהי סכרת נעורים?
סכרת מסוג 1 מתרחשת בדרך כלל בקרב צעירים ונקראת לפיכך סכרת נעורים. בסכרת מסוג 1, הגוף אינו מייצר אינסולין, בשל הרס תאים והמטופלים נאלצים להזריק אינסולין כדי לשמור על רמות סוכר תקינות בדמם. זוהי מחלה אוטואימונית בה חל הרס מתמיד של תאי בטא בלבלב האחראיים על ייצור האינסולין.
בישראל חיים כיום כחמישים אלף חולי סכרת נעורים. בשנים האחרונות חלה עלייה במספר החולים העולמי. סכרת נעורים בעלת מרכיב גנטי משמעותי אולם הגורמים שמעוררים את המחלה אינם ידועים.
ההתמודדות עם המחלה כרוכה במעקב וניטור אחר רמות הסוכר בדם, תכנון קפדני של הארוחות בהתאם לזמני הטיפול וזאת כדי למנוע סיבוכים רפואיים. הסיבוכים השכיחים הם מחלות כלי דם שנקשרות לתחלואה ולתמותה מהמחלה.
גישות טיפול חדשניות מקלות ומשפרות את התוצאת בשל ניטור גליקמי קפדני ומקטינות את הסיכונים לסיבוכים.
מהלך המחקר וממצאיו
החל משנת 1983 השתתפו במחקר כ 1,440 אנשים בגילים 13 עד 39 שאובחנו עם סכרת נעורים בשלביה הראשוניים. מחציתם נבחרו באופן אקראי ורמות הגלוקוז שלהם בדם נוטרו באופן אינטנסיבי במשך השנים.
מטרת הניטור הייתה לשמור על רמת סוכר בדם הקרובה לערך התקין במידת האפשר ומחציתם השנייה נועדה לטיפול קונבנציונלי באותן השנים. שני הקבוצות היו זהות מבחינת מספר פרמטרים כאשר העיקרי ביניהם היה גיל המשתתפים.
המחקר הסתיים בשנת 1993 כאשר במסגרת ממצאיו נטען כי הקבוצה הראשונה שהורכבה מחולי סכרת שרמות הסוכר בדמם נוטרו בקפידה, נרשם מספר מופחת יותר של מחלות עיניים עצבים וכליות. חוקרי המחקר ציינו כי אופן בדיקת רמות הסוכר בדם היה זהה בשתי הקבוצות.
64 מקרי מוות נמצאו בקבוצה שקיבלה טיפול סטנדרטי מראשית המחקר לעומת 43 מקרי מוות בקבוצה שעברה מעקב וניטור קפדני ואינטנסיבי, הפחתה של 33 אחוזים במקרי המוות. הסיבות השכיחות ביותר למוות היו מחלות לב, סרטן, סיבוכים חריפים כתוצאה ממחלת הסכרת, תאונות או במקרים בודדים – אף התאבדות.
עוד נמצא כי רמות גבוהות של גלוקוז וחלבון בשתן, סימנים למחלת כליות סכרתית, היוו גורם עיקרי לתמותה. תוצאות אלו הדגישו את החשיבות הרבה שיש לשליטה ולניהול הנכונים ברמות הסוכר בדם, מוקדם ככל האפשר המקטינים את הסיכון לסיבוכים ומוות.
אמצעי אבחון מוקדמים
הסיכון ללקות בסכרת מסוג 1 נקשר למספר גורמים כמו נטייה גנטית, רקע משפחתי וחשיפה לגורמים סביבתיים. את המחלה ניתן לאבחן באמצעות בדיקות הדם הבאות: בדיקת סוכר בשתן, בדיקת רמת הגלוקוז בדם, בדיקת העמסת סוכר, המוגלובין מסוכרר ובדיקה נוספת שנועדה לאיתור נוגדנים בדם אשר תוקפים את תאי בטא בלבלב , האחראיים על ייצור אינסולין.
במסגרת בדיקת העמסת סוכר נבדקת סבילות הפרט להעמסת סוכר במהלך שתייה. אנשים הלוקים בסכרת מסוג 1 מתקשים להתמודד עם תוסף הסוכר ורמות הסוכר בדם נמדדות לאחר הבדיקה. עוד נמדדות רמות הסוכר במסגרת בדיקת דם שגרתית לאחר צום של 8 שעות.
ראו גם:
האם טכנולוגיה ישראלית חדשה תשים סוף לזריקות האינסולין? בקרוב נדע
