חולים סכרתיים מבוגרים, המגיעים לשלב מתקדם במחלתם, וחולים ב"סכרת נעורים" בשלבים מוקדמים יחסית, זקוקים לטיפול יום יומי באינסולין. אינסולין לא ניתן כתרופה דרך הפה, אלא בזריקה.
על מנת להשיג אפקט משמעותי של הטיפול באינסולין יש צורך לחקות ככל האפשר את פעולתו הנורמלית של אינסולין בגוף. אינסולין מופרש באופן טבעי ברמה בסיסית (בזאלית) קבועה. כתגובה לעלייה ברמות הסוכר בדם, לאחר ארוחה, עולות רמות האינסולין בדם.
טיפול יעיל בסכרת צריך לכלול, לכן, לפחות מספר הזרקות של אינסולין מדי יום – זריקה של אינסולין ארוך טווח, המחקה את הפעילות הבזאלית של אינסולין בגוף, ומספר זריקות נוספות בסמיכות לארוחות, כדי לחכות את תגובתו של הגוף לעליית הסוכר בדם.
הצורך במשאבת אינסולין
טיפול באינסולין מצריך, לכן, זריקות מרובות וכואבות. בנוסף לזריקות היום יומיות של אינסולין יש צרך בניטור מתמיד של רמת הסוכר בדם, כדי לבדק את רמת האיזון. לכן, לזריקות האינסולין המרובות מתלוות גם בדיקות תכופות של רמת הסוכר בדם, הכרוכות גם הן בדקירות בלתי נעימות. כדאי לזכור, כמובן, שהטיפול בסכרת איננו קצת טווח.
מחלת הסכרת מלווה את החולה לאורך כל חייו, ומדובר בשנים ארוכות מאוד, בייחוד כשמדובר בחולי סכרת צעירים שחלו בסכרת מסוג 1.
משאבת אינסולין – פעילות, יתרונות וחסרונות
משאבת האינסולין נועדה כדי להקל מעט על חולי הסכרת, ולפתור חלק מהבעיות הקשות שהוצגו כאן. משאבת האינסולין מחוברת באופן קבוע לגופו של החולה, ומזריקה אליו אינסולין לא צורך בדקירות חוזרות. המשאבה מתחברת על הגוף מתחת לבגדים, איננה נראית לעין חיצונית, ולא מגבילה את החולה כמעט בכלל בתפקוד היום יומי.
המשאבה ממוחשבת לחלוטין, וניתן לשלוט בה באמצעות כפתורים ייעודיים, הקובעים את מינון וכמות האינסולין המוזרק לגוף, ותדירות הזרקת האינסולין. בעצם, במובן מסויים מחקה המשאבה את תפקודם של תאי הביטא בלבלב המפרישים אינסולין לזרם הדם.
בנוסף ליכולתה להזריק אינסולין לגוף, המשאבה מסוגלת גם לבדוק באופן תדיר את רמת הסוכר בדם. בדיקות אלו מחליפות את בדיקות הסוכר הידניות והמייגעות שהחולה עורך לעצמו במהלך היום וסביב הארוחות.
הרכיב הממוחשב במשאבה שומר בזיכרונו את רמת הסוכר ויכול להפיק נתונים מספריים על רמת הסוכר בשעות משתנות ביום, רמת הסוכר הממוצעת, התנודות ברמת הסוכר, אירועים של ירידה ברמת הסוכר בדם (היפוגליקמיה) ועוד.
חסרונו העיקרי של מכשיר מופלא זה הוא עלותו הגבוהה. עדיין, רוב חולי הסכרת המטופלים באינסולין אינם מצויידים במשאבה משוכללת זו. האישור למשאבה לוקח זמן רב, ותלוי בפרמטרים שונים. עם זאת, רבים מחולי סכרת הנעורים נעזרים במשאבה, והיא מקלה עליהם ומשפרת את איכות חייהם באופן ניכר.
מה צופן העתיד – לבלב מלאכותי?
מה צופן העתיד? ההתקדמות הטכנולוגית מביאה אותנו להביט קדימה צעד אחד נוסף. אם המשאבה מסוגלת למדוד את רמת הסוכר בדם, ולהפריש אינסולין על פי הצורך, מדוע לא ליצור מכשיר דומה, שיתפקד כ"לבלב מלאכותי"? המשאבה שבה משתמשים היום לא מסוגלת לשחרר אינסולין לגוף על פי מדידות הסוכר, ויש צורך בכיוונון אנושי של רמות האינסולין שמופרשות על ידי המכונה.
משאבה משוכללת יותר, שתוכל "לסגור את מעגל המשוב", תוכל להפריש אינסולין על פי רמת הסוכר בדם. בעצם, הלבלב האנושי פועל באופן דומה, ומפריש אינסולין תוך "חישה" של רמות הסוכר. המצאה מהפכנית של "לבלב מלאכותי " כזה יכולה לקדם מאוד את הטיפול בחולי סכרת, ולהפוך את המחלה הקשה הזו לפשוטה יותר.
