סכרת הינה מחלה מטבולית, אשר המנגנון העומד מאחוריה ידוע זה כבר עשרות שנים. עם זאת, הגורמים השונים אינם ידועים עד הסוף. רבים מהחוקרים סוברים כי מחלת הסכרת מתפרצת בעקבות זיהום ויראלי או מצב דחק אחר אשר מצריך פעילות מוגברת ממערכת החיסון. הגורם הגנטי, גם הוא אינו ידוע עד סופו.
סביר להניח כי ישנו גורם תורשתי, במיוחד בסכרת מסוג 2, אך מידת חשיבותו אינה ידועה. המחלה הינה כרונית, אשר מתפתחת במשך שנים, גם ללא הופעת תסמינים וסימפטומים פיסיים.
מכיוון שסכרת צוברת תאוצה בייחוד בעולם המערבי, נהוג לחשוב כי הגורמים לה נעוצים במנהגי החיים המודרניים. גם אם גורמים רבים אינם ידועים, ניתן ורצוי למנוע את עצם המחלה לכלל האנשים ולקבוצת הסיכון-בפרט.
ההמלצות הן פעילות גופנית קבועה, הורדת משקל והפחתת תופעת ההשמנה, הקפדה על מזון איכותי, מגוון ובריא והפחתת העישון. התנהגויות בריאות נמצאו מועילות לשיפור הרגישות להורמון האינסולין ולהורדת רמות הגלוקוז בדם.
גורמים שאינם ניתנים לשליטה
- גיל – הסכרת נהיית שכיחה יותר ויותר בגיל המבוגר. היא נפוצה במיוחד בעשור החמישי לחיים.
- מערכת חיסונית ירודה – יש הסוברים כי התפרצות הסכרת, במיוחד מסוג 1, נגרמת מגורמים שונים אשר מפחיתים את יכולתה של מערכת החיסון להילחם, וגורמים להרס של תאי בטא בלבלב (אשר אחראיים על הפרשת האינסולין). מעבר לכך, מצבי לחץ משפיעים אף הם הן על מערכת החיסון והן על הורדת רגשיות התאים להשפעתו של האינסולין.
- טראומה ללבלב – לפעמים תאונה או טראומה פיסית אחרת עלולה לפגוע בלבלב ובכושר ייצור ההורמון
- תרופות – לפעמים לקיחת תרופות כרוניות אשר אמורות לפתור בעיה אחת, חושפות את האדם להתפרצותה של מחלת הסכרת. תרופות אשר נחקרות בתחום זה הינם סטרואידים ותרופות לטיפול בבעיות נשימתיות כמו COPD.
- הריון – סכרת הריונית מופיעה על רקע גורמים קצת שונים. אולם מהלך המחלה דומה , גם אם הינו זמני, ועשוי להיפתר לאחר סיום ההיריון.
- גורמים אחרים – ישנם חוקרים אשר סבורים כי סכרת נעורים עלולה להיגרם מחלב פרה, חוסר בוויטמין D ועוד.
- גנטיקה – מכיוון שכנראה גנים רבים אחראיים על התפרצותה של מחלת הסכרת, בנוסף לגורמים סביבתיים רבים, קשה לקבוע במדויק את השפעתם המדויקת. המשך המחקר בכיוונים אלה, עשוי לתת פתרונות בשנים הקרובות.
גורמים פיסיים אשר ניתנים למניעה
- השמנה – השמנה הינה מגפת העולם המערבי. נמצא כי 80% מחולי הסכרת (מסוג 2) סובלים גם מעודף משקל משמעותי. הסברה היא כי לתאי השומן תפקיד עיקרי בהתפתחות עמידות הגוף ובחוסר רגישותו להפרשת הורמון האינסולין. ככל שהאדם יהיה שמן יתר, כך גופו ידרוש כמויות אינסולין גדולות יותר לאותה כמות גלוקוז, ולכן יוכל להשתמש באינסולין הקיים באופן פחות יעיל מאדם רזה יותר. פעמים רבות, רק בזכות הירידה במשקל ושמירה על BMI תקין, מושג איזון ברמות הסוכר בדם.
- תזונה רבת פחמימות ומתוקים – מכיוון שידוע כי תהליכי הסכרת מתפתחים באופן איטי ומתמשך במהלך החיים, חשיפת הילד לאוכל מערבי, מוכן וממותק ללא ערך קלורי (כמו למשל קמח לבן) עלולה לעלות את הסיכון להתפתחות סכרת. לפעמים קיימת עליית גלוקוז בדם ברמה משמעותית, אשר אינה נותנת את ביטוייה הפיסי. עלייה זו חייבת להימנע מבעוד מועד, גם אם לא קיימים תלונות.
- חוסר פעילות גופנית – כיום, רבים מהאנשים עובדים בעבודות אשר לא דורשות הוצאת מרץ או אנרגיה פיסית. מעבר לכך, הם ממעטים בעשיית פעילות גופנית, אשר עשויה לתרום הן להפחתה במשקל, להרגשה קלילה ונעימה יותר והן להורדת רמות הגלוקוז בדם באופן ישיר.
