חולי סכרת, כידוע, נאלצים לנהל אורח חיים קפדני במיוחד הכולל איסורים וחוקים רבים. הסיבה לכך היא שכל שינוי במאזן הסוכר בדם שלהם יכול להכניס אותם למצב של היפוגליקמיה (מצב בו ישנה ירידה משמעותית בריכוז הסוכר בדם) או להיפרגליקמיה (מצב בו רמת הסוכר בדם עולה מאוד). שני המצבים הנ"ל, אם לא מטפלים בהם באופן מיידי יכולים להיות מסכני חיים.
בכדי להימנע ממצבים קיצוניים של היפו או היפר, כפי שחולי סכרת רבים מכנים אותם, הם מסתובבים עם מזרק אינסולין שתפקידו הוא לטפל במצבי היפרגליקמיה, ובמקביל עם תמיסת גלוקוז או משקה ממותק שתפקידם הוא לעזור במצבים של היפוגליקמיה.
חולי סכרת רבים אינם יודעים האם מותר להם לצרוך אלכוהול ואם כן- באיזה כמויות ואיזה נזק צפוי להיגרם להם, אם בכלל. במאמר הבא ננסה לסקור את הקשר שבין סכרת ואלכוהול ולהבהיר על צריכה שלו בקרב חולי סכרת.
מהי מנת אלכוהול?
ככלל חשוב לדעת ששתיית אלכוהול איננה דבר אסור לסכרתיים, בין אדם מדובר בחולים בסכרת מסוג 1 ובין אם מדובר בחולים עם סכרת מסוג 2. כמו כל אדם אחר, קיימות מגבלות על כמויות האלכוהול המומלצות לשתייה שכן יותר מידי אלכוהול לא טוב לבריאות של אף אחד.
מומלץ שלא לחרוג מצריכת אלכוהול של מנה אחת של אלכוהול ביום לנשים ועד 2 מנות אלכוהול ליום בגברים. כמובן שאלה מספרים כללים מאוד ומתייחסים לממוצע באוכלוסייה.
מנת אלכוהול מכילה בתוכה 15 גרם של אלכוהול והיא מופיעה ב:
- 120 מ"ל יין
- 330 מ"ל בירה
- 40 מ"ל של משקה חריף כמו וודקה, ליקר או וויסקי.
אם אני סכרתי, איך עליי להתנהג כשאני שותה?
כמו כולם. באחריות. שתייה מתונה של אלכוהול יכולה להיות טובה לבריאות ולהוריד את הסיכוי לתחלואה במחלות לב וכלי דם. יחד עם זאת ישנן מספר מגבלות בנוגע לצריכת אלכוהול בקרב סכרתיים שחשוב להכיר.
לחולי סכרת שמטופלים באופן קבוע באינסולין יש נטייה להיכנס למצב של היפוגליקמיה לאחר ששתו, ולכן מומלץ לאכול ארוחה המכילה פחמימות לפי או בזמן ששותים. כמו כן רצוי שלא לצרוך יותר ממנה אחת של אלכוהול לערב, ורצוי שריכוז האלכוהול בה יהיה לא גבוה מידי.
כוס של יין אדום יבש יכולה לעשות את העבודה. למשקאות אלכוהוליים ממותקים יש תכולת סוכרים גבוה שאיננה מומלצת לחולי סכרת.
חשוב שהחברים שעימם חולה הסכרת יוצא לבלות או לשתות יהיו מודעים למצבו וידעו כיצד לטפל בו במהלך הבילוי במידה והוא נכנס למצב היפוקליגמי. אכילה של מאכל המכיל עמילן כמו צ'יפס יחד עם השתייה, עוזרת לצמצם את הסיכוי להיפוגליקמיה.
מצב של היפו יכול להתפתח גם מספר שעות לאחר הבילוי שכלל שתיית אלכוהול, ולכן מומלץ לאכול חטיף המכיל עמילן כמו דגנים או תפוחי אדמה גם לפני שהולכים לישון.
מצב שכרות או "הנגאובר" בבוקר שאחרי יכולים להיות דומים מאוד להיפוגליקמיה שכן תחושת סחרחורת, בלבול, בחילה, רעד והזעה מאפיינות את שני המצבים.
לחולה הסכרתי מומלץ מאוד שלא להגיע למצבים כאלה שכן הוא עלול לבלבל אותם עם היפוגליקמיה שתסכן את חייו אם היא לא תטופל. יש להקפיד על שתיית מים מרובה במהלך הערב בכדי להימנע מהתייבשות שתגרום להנגאובר, וכאמור להימנע משתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים, בייחוד כאלה בעלי רמת סוכר או תכולת אלכוהול גבוהה בכדי לא להגיע למצב של שכרות.
לחולה סכרת כדאי תמיד לשאת עימו מזרק אינסולין, תמיסת גלוקוז או מאכל המכיל פחמימות ולפחות חבר אחד המודע למצבו ויוכל לסייע לו במידה ויצטרך.
ראו גם:
