אחד הסיבוכים השכיחים ביותר של מחלת הסכרת הוא פגיעה בראייה. מחלת הסכרת נעשית נפוצה יותר ויותר עם השנים בעולם המערבי ובמקביל לניסיונות לבלום את התאוצה הזו בתחלואה, חשוב מאוד ליידע את הסובלים ממנה על סכנות צפויות ועל דרכי מניעה וצמצום של הסיבוכים.
המחלה לה גורמת הסכרת וכתוצאה ממנה נפגמת הראייה נקראת "רטינופתיה סכרתית". השם ניתן למחלה מכיוון שהיא פוגעת בחלק הנמצא באחורי גלגל העין ונקרא בלועזית "רטינה" או בעברית "רשתית".
הרשתית היא רשת של סיבי עצב שקולטת את המידע מהסביבה שמהווה את חוש הראיה, ומתחילה בתרגום שלו לאות חשמלי שיגיע, דרך סיבי עצב נוספים, אל אזור במוח שנקרא "מרכז הראייה". מרכז הראייה מתרגם את המידע שקלטה הרשתית לתמונה וזה למעשה מה שאנחנו רואים.
רטינופתיה הסכרתית היא המחלה השכיחה ביותר שמובילה לעיוורון בקרב צעירים בגילאי 20-65. כיום לא ניתן למנוע לחלוטין את התפתחות המחלה אך בעזרת טיפול נכון, ניתן למנוע אובדן ראייה משמעותי בקרב החולים.
למה הרשתית נפגעת בסכרת?
מחלת הסכרת ידועה כמחלה הפוגעת בכלי דם קטנים כגדולים. הרשתית מקבלת אספקת דם מכלי דם קטנטנים שנפגעים במחלת הסכרת. לרטינופתיה הסכרתית יש שני שלבים עיקריים:
1. רטינופתיה לא שגשוגית- מצב זה מתאפיין בפגיעה בדפנות כלי הדם המספקים את הרשתית. חומרים כמו חלבונים, סוכרים ועוד מתחילים לזלוג החוצה ויוצרים באזור בצקת שלוחצת על סיבי העצב.
2. רטינופתיה שגשוגית- זהו השלב השני של המחלה. בשלב זה מתחילים להיווצר כלי דם שאינם תקינים על גבי הרשתית. הדופן של כלי דם אלה היא דקה ושבירה והם נוטים לדמם אל הרשתית והרקמות הסובבות, דבר שגורם לטשטוש ראייה. עם הזמן כלי דם אלה יכולים "למשוך" את הרשתית ולעקור אותה ממקומה. תופעה המכונה "היפרדות רשתית" והיא גורמת לירידה קשה בחדות הראייה ובסופו של דבר לעיוורון.
סימנים של רטינופתיה סכרתית
אחת הבעיות הקשות של מחלה זו היא שאין לה הרבה סימנים מוקדמים. היא איננה גורמת לכאב ולרוב בשלב הלא שגשוגי, אין כל תסמינים המעידים על פגיעה בראייה. כאשר הראייה הופכת למטושטשת, האדם נמצא כבר ברוב המקרים בשלב השגשוגי והדרך חזרה משלב זה אינה קיימת.
הסימנים שכן יכולים להעיד על הבעיה הינם: טשטוש ראייה, ירידה בחדות הראייה, הופעת כתמים שחורים בשדה הראייה ולבסוף אובדן ראייה מוחלט.
בגלל שהסימנים של רטינופתיה סכרתית מופיעים רק בשלבי המחלה המאוחרים, אין להמתין להם עד שניגשים לבדיקה של רופא. כל חולה סכרת צריך להיות במעקב אצל רופא עיניים אחת לחצי שנה בכדי לבדוק מה מצב הרשתית שלו.
איבחון רטינופתיה סכרתית
האבחנה מתבצעת אצל רופא עיניים שמטפטף לעין טיפות מיוחדות הגורמות להרחבה של האישון. לאחר מכן הרופא מתבונן אל תוך גלגל העין בעזרת מכשור מיוחד המאפשר לו לראות את הרשתית וכלי הדם שמזינים אותה. בצורה זו הרופא יכול לזהות כלי דם שאינם תקינים או דליפה מהם.
ואיך אפשר לטפל?
לפני הטיפול חשובה ההימנעות- שמירה על רמות סוכר ולחץ דם מאוזנות יכולה במקרים רבים למנוע את הופעת המחלה.
אם המחלה כבר הופיעה יש להבדיל בטיפול ביחס לחומרה. במחלות קלות לרוב אין צורך לטפל וחשוב להישאר במעקב אצל רופא עיניים ולשמור על איזון של רמות הסוכר בדם ולחץ הדם.
בשלבי המחלה המתקדמים קיימות 3 אפשרויות טיפול עיקריות ולרוב נעשה שילוב של שלושתן.
1. טיפול בלייזר- טיפול זה אינו מצריך הרדמה ומבוצע במרפאה במשך כעשרים דקות. בטיפול זה מרחיבים את האישון וצורבים את כלי הדם הפגומים או המדממים באמצעות לייזר. פרוצדורה זו אינה מתקנת את הראייה שנפגמה, אך היא עוזרת להאט ולפעמים אף לעצור את התקדמות המחלה.
2. ניתוח ויטרקוטמיה- ניתוח זה מבוצע בהרדמה מקומית ומצריך אשפוז קצר. הוא מבוצע במצבים בהם יש דימום רב לרשתית ובצקת שמפחיתים מאוד את טיב הראייה. בניתוח מנקים את גלגל העין מכל ה"לכלוך" שהצטבר בו ומחליפים אותו בחומר צלול. הניתוח עוזר לשפר את איכות הראייה.
הזרקה של סטרואידים – מתבצעת תחת הרדמה מקומית איננה מצריכה אשפוז. הסטרואידים עוזרים להפחית את הבצקת בעין. לרוב יש לחזור על הפרוצדורה אחת למספר חודשים.
אולי יעניין אותך גם:
